נְקָפוֹ לִיבּוֹ

נְקָפוֹ לִיבּוֹ

он чувствовал угрызения совести

נָקַף I [לִנקוֹף, נוֹקֵף, יִנקוֹף]

ударять, стучать

לֹא נָקַף אֶצבַּע

и пальцем не пошевелил, пальцем о палец не ударил